<h1>הלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סימן מ"ו</h1>
<h2>דף כב:</h2>
גרסינן בפרק ב' דכתובות (י"ז א') מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה וכו', אבל כל זמן שמוטל לקוברו אין מבטלין תלמוד תורה כלל, לא גדולים ולא קטנים, כן פירש רבי אליקים ב"ר יוסף ז"ל דאפילו גבי חכם שמת תניא מדרשו בטל ולא שאר מדרשות, וכתב הרב ר' יום טוב מיואני דתינוקות של בית רבן אין מבטלין אפילו בשעת הוצאת המת דאמרינן בפרק כל כתבי הקודש (שבת קי"ט ב') דאין מבטלין תלמוד תורה תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש, שאינו דומה הבל שאין בו חטא להבל שיש בו חטא, ועוד דאמרינן בירושלמי (פסחים פ"ג ה"ז) אבוה דשמואל שדריה לשמואל לנציבין, פירוש כדי ללמוד, שמע דהוה גמיל חסדין, אמר המבלי אין קברים בבבל שדרתיך לנציבין, הדא אמרה אין מבטלין תינוקות וכו', והא דאמר מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת פירש ר"י דבכל מתים איירי, ואע"ג דאמרינן בראש פ"ק דמגילה (ג' ב') פשיטא מת מצוה עדיף דתניא מבטלין תלמוד תורה וכו', יש לומר דנקט מת מצוה אגב מילי אחריני דנקט התם במת מצוה דוקא.
<h2>דף כז:</h2>
והא דאמרינן לקמן מת בעיר כל בני העיר אסורין בעשיית מלאכה ומוקי לה בדליכא חבורתא שנחלקו בני העיר לחבורות שתעסוק כל חבורה במת שלה בפני עצמה, היינו שלא בשעת הוצאה אבל בשעת הוצאה כולן צריכין לבוא, ומפרש התם (כתובות י"ז א') בד"א דמבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה בשאין לו כל צרכו אבל יש לו כל צרכו אין מבטלין, וכמה כל צרכו תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי, עולא אמר כנתינתה כך נטילתה והיינו ששים ריבוא, והני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא, וכתב בשאלתות דרב אחאי ז"ל וממילא שמעינן דלמאן דלא קרי ולא תני אין מבטלין אם יש לו מתעסקין כדי קבורה, ואומר ר"י דלענין עשיית מלאכה מבטלין כל בני העיר אפילו למאן דלא קרי ולא תני דהא לענין מלאכה לא מפליג מידי לקמן בפירקין.
